פסק-דין בתיק ב"ל 421-08

1.         השאלה השנויה המחלוקת בתיק זה היא- האם כדין נשללה זכאותו של מר עאטף מואסי (להלן: "התובע") לגמלת הבטחת הכנסה החל מחודש 2/02, בנימוק של שימוש ברכב?

השתלשלות העניינים בתיק:

2.         התובע מתגורר בכפר דיר חנא.

3.         החל מיום 11/8/98 ועד ליום 30/1/02, היה בבעלותו של התובע רכב מסוג סיאט איביזה, בצבע לבן, שמספרו 2357107 (להלן: "הרכב").

4.         התובע קיבל גמלת הבטחת הכנסה מחודש 2/02 ועד ליום 30/10/06.

5.         ביום 20/3/07 הודיע המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") לתובע, על הפסקת תשלום גמלת הבטחת הכנסה החל מחודש 2/02, מאחר ובשימושו רכב שמספרו 2357107.

6.         לטענת התובע, בין היתר, מאז החל לקבל גמלת הבטחת הכנסה לא היה בבעלותו ובשימוש כל רכב; לא היה מקום לפתוח את עניינו של התובע מחדש בחודש 10/06, מאחר והתובע כבר סיים לחתום בלשכת התעסוקה; הנתבע לא הוכיח שלתובע בעלות על רכב, או שנהג ברכב כלשהו בזמנים הרלוונטיים לתביעה.

7.         לטענת הנתבע, בין היתר, התובע עשה שימוש ברכב עת קיבל גמלת הבטחת הכנסה; הבעלות ברכב הועברה באופן פיקטיבי מהתובע לגיסתו, והתובע המשיך לעשות שימוש ברכב; בהמשך, הבעלות ברכב הועברה באופן פיקטיבי פעם נוספת, וגם לאחריה המשיך התובע לעשות שימוש ברכב.

8.         בדיוני ההוכחות שהתקיימו לפנינו העידו התובע, אשתו- הגב' מואסי וואפא, אחותה של הגב' וואפא- הגב' נג'ואה חלאילה, ומטעם הנתבע העידו מר חגי דהן, מר מאיר בר, מר עומר קלדון, מר ליאור רחמים ומר יוסי חדד, המשמשים כחוקרים בנתבע.

דיון והכרעה

9.         תקנה 10(ג) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב- 1982, קובעת:

"(ג)      על-אף האמור בתקנה זו, היה הנכס רכב מנועי, יראו את הנכס כאילו מופקת ממנו הכנסה חודשית בסכום שאינו נמוך מסכום הגמלה שהייתה משתלמת לתובע לולא האמור בתקנת-משנה זו; בתקנה זו, "רכב מנועי" - רכב המונע בכוח מיכני, לרבות סירה עם מנוע עזר ולמעט אופנוע שנפח מנועו אינו עולה על 50 סמ"ק ותלת אופן".

10.        סעיף 9א לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן: "חוק הבטחת הכנסה") קובע:

"9א.     (א)       בסעיף זה, "רכב" - רכב מנועי כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת התעבורה

למעט אופנוע.

(ב)        לענין חוק זה רואים, בכפוף להוראות, סעיף קטן (ג), רכב כנכס אשר מופקת ממנו הכנסה חודשית שסכומה אינו נמוך מסכום הגמלה שהייתה משתלמת לתובע, לולא הוראות, סעיף קטן זה".

11.        ביחס לסוגיית שימוש ברכב השולל קבלת גמלת הבטחת הכנסה נקבעו ב עב"ל 1010/04 המוסד לביטוח לאומי נ' זהבה עמר, עבודה ארצי לג(13), 54 (2005), חמישה מבחנים עיקריים. המבחן האחד- תשלום תמורה ממשית עבור השימוש ברכב או השתתפות בהוצאות אחזקת הרכב. בהקשר זה יבחן בית הדין האם המבוטח משתתף בהוצאות הדלק, ביטוח, רישוי, תיקונים וכדומה. ככל שהמבוטח נוטל חלק גדול יותר באחזקת הרכב כך תגבר ההנחה שהוא עושה שימוש קבוע ברכב.  המבחן השני- כאשר הרכב עומד על יד ביתו של המבוטח ההנחה היא, שהמבוטח משתמש ברכב בקביעות. לחילופין, הרכב נמצא בקרבת המבוטח, ובעל הרכב לא נמצא במקום באופן קובע. המבחן השלישי- עדות חוקר המוסד או עד אמין אחר לפיו המבוטח נהג ברכב לפחות פעמיים תוך פרק זמן קצר. ברי, כי המוסד איננו מסוגל להעמיד חוקר לצד כל מבוטח ועל כן הוכחה שהמבוטח נהג פעמיים ברכב תוך פרק זמן קצר היא הוכחה סבירה לשימוש קבוע.  המבחן הרביעי- כאשר נסיבות השימוש ברכב מצביעות על כך שהמבוטח מפיק הכנסה או כי סביר להניח שהוא מפיק הכנסה, מאילו ברור שכמוהו כהפקת הכנסה מכל נכס אחר. המבחן החמישי- מקום בו המבוטח עושה מאמצים להסתיר את השימוש ברכב עשוי הדבר להוביל למסקנה שראוי שהמבוטח יחשב כמי שמשתמש ברכב באופן קבוע. 

12.        יצוין, כי סוגיית שלילת הזכאות לגמלה בשל שימוש בכלי רכב מנועי וכן בשל בעלות על כלי רכב מנועי, נדונה לאחרונה לפני בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, ובפסק דינו במסגרת תיק בג"צ 10662/04 חסן נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם, ניתן ביום 28/2/12) (להלן: "פרשת חסן"), נקבע כי הוראת סעיף 9א לחוק הבטחת הכנסה אינה חוקתית ובטלה.

בטלות הוראת סעיף 9א לחוק הבטחת הכנסה, אמורה הייתה להיכנס לתוקפה ביום 1/9/12.